עשה זאת בעצמך – כירת אלכוהול (0 ש״ח, 25 גרם)

אבן יסוד במינימליזם בטבע

כירת אלכוהול היא פריט שמכיל בתוכו את כלל הביטויים למינימליזם בטבע. זה פריט פשוט מאוד, קל מאוד וזול מאוד. בנוסף הוא הולך יד ביד עם טכניקת בישול פשוטה ביותר, שדורשת מעט מאוד הכנה וכאב ראש.

מה זה ואיך זה עובד?

פשוט מאוד. כירת אלכוהול היא כלי שיכול להכיל אלכוהול ועמיד לאש. זהו. את כל השאר עושה האלכוהול שבוער ומרתיח את המים בסיר. אמנם ישנם המון עיצובים שונים שניתן למצוא באינטרנט לכירות אלכוהול (Alcohol Stove), הן כולן בבסיסן זהות, ונבדלות בעיקר ביכולת להכניס אוויר לבערה, והלחץ שבו האדים הבוערים יוצאים. זה הרבה פעמים משחק של עוצמת החום (הרתחה מהירה יותר) אל מול יעילות (פחות אלכוהול להרתחת אותה כמות מים).

עם איזה עיצוב הלכתי?

הלכתי עם העיצוב הכי פשוט שאני מכיר, שלא במקרה הוא גם אחד הנפוצים. העיצוב מתבסס על טכנולוגיה שנקראת ״תעשה כמה חורים בפחית טונה״. הכהלייה ידועה בעולם בתור ה-״fancy feast stove״ וסוגה נקרא "side burner".

למה זה?

הפשטות מאוד מוצאת חן בעיני. עיצובים יותר מתוחכמים (שיצא לי להתנסות גם בהם) הם גם לרוב יותר רגישים, ועיקום פח במקום הלא נכון עלול לפגוע בביצועים שלהם.

יתרונות

1. קל וזול, אמרנו כבר?
2. מאפשר לקחת את כמות הדלק המדויקת (אלכוהול במקרה הזה) לאורך הטיול הספציפי. זה לעומת, לסחוב מיכל גז שלם בשביל יומיים בהרים (שלא לדבר על משקל המיכל).
3. קל להצטייד בכל מקום. אלכוהול זה מוצר שקיים בכל בית מרקחת וכמעט כל חנות לחומרי בניין. מיכל גז יכול להיות סיפור להשיג בהרבה מקומות.
4. אמינות. מה כבר יכול לקרות לזה? גם אם תעשה בזה חור סה״כ עזרת לזרימת האוויר לבעירה🤣 לעומת זאת גזייה יכולה להיסתם או להישבר, ולך תתקן את זה עכשיו בשטח…

חסרונות

1. הרתחה איטית יותר. אבל..בואו..זה סה״כ עוד איזה 3 דקות…
2. יציבות פחות טובה, בעיקר באדמה לא ישרה ובסירים גדולים.
3. פחות מתאים לבישולים מורכבים, מכיוון שקשה מאוד לשלוט על עוצמת הלהבה וקשה להוסיף אלכוהול באמצע. יותר מתאים לאוכל שדורש הוספה של מים רותחים (סטייל קוסקוס, מנה חמה..). בעיני בישול מורכב בשטח מוסיף כאב ראש ואני לא רואה בו יתרון, אפילו אם מטיילים עם גזייה.

״עשה זאת בעצמך״

חומרים נדרשים

1. פחית טונה
2. מחורר דפים יחיד / מקדחה
3. פלייר
4. אלכוהול (עדיף אתנול – יותר חם ונקי) 70% בנפח
5. מצית

אני השתמשתי במברגה עם מקדח כי זה מה שהיה לי זמין. מחורר יחיד נראה לי יותר נוח.

שלב א׳ – ״הכנה לפחית״

1. תוציאו את הטונה ותכינו לכם איזה סנדוויץ׳ נחמד🥪.
2. תשטפו את הפחית ותורידו את הסרט של המותג.
3. תשתמשו בפלייר לעקם שאריות מחסה שעשוית לחתוך לכם את האצבע בשטח בחושך.

שלב ב׳ – ״החירור״

1. פיזור קו ראשון של חורים. החורים צריכים להיות בקוטר של בערך חצי ס״מ, והמרחק ביניהם צריך להיות גם משהו כזה (תיזהרו שהם לא יהיו קרובים מדי ואז יקרסו לחור אחד גדול מדי).
2. פיזור קו שני של חורים מתחת למרווחים של קו החורים הראשון.
3. פינישים: תחתכו שוונצים חדים שנשארו מהחורים.

אם אתם משתמשים במקדחה ומתקשים להיות מדויקים במיקום החור, היעזרו במסמר כדי לסמן את מיקומי החורים וליצור מגרעת למקדח (ראה תמונה שמאלית).

סיימנו!

איך מפעילים?

שופכים קצת אלכוהול לתוך הפחית, ומדליקים עם מצית באחד החורים:

לאחר מכן מניחים את הסיר ומביאים לרתיחה 🙃

מגן רוח

חשוב מאוד עבור כהלייה!

הפתרון האולטרה-לייט הקלאסי הוא להכין אחד מרדיד אלומניום. וכך עשיתי.

את המגן רוח שלי הכנתי משתי תבניות עוגה מאלומניום שחוברו ביחד כדי לייצר את ההיקף הנדרש (קצת יותר עמיד מנייר כסף):

שדרוג לסיר קטן

כשמטיילים עם סיר קטן (לדוגמה סיר אישי של 750 מ״ל) פחית טונה רגילה עשויה להיות רחבה מדי. במקרה כזה, נרצה להבה מרוכזת שתפגע במרכז תחתית הסיר כדי שהחום לא יברח מהצדדים. הדרך בה אני בחרתי לעשות את זה היא:

1. להכין את הכהלייה מפחית טונה קטנה יותר (לסטארקיסט יש כאלה).
2. לבנות סטנד קטן שיגרום ללהבה לעלות למעלה במקום לצאת מהצדדים. אפשר להכין סטנד כזה מרשת יונים לדוגמה.

הפתרון הנ״ל נבחן עבור סיר קטן מאוד והוא עבד לי מעולה, גם במזג אוויר די קר.

מה ההעדפות שלכם בבישול בשטח?

שתפו!